“תולדותיו של מושג אינן, ככלות הכל, ההיסטוריה של עידונו ההדרגתי, של הרציונאליות שלו הצומחת בהתמדה, של דרגת המופשטות שלו- אלא תולדות השדות השונים של התהוותו ותקפותו, תולדות הכללים העוקבים של השימוש בו, תולדות הסביבות התיאורטיות הרבות שבהן נמשך גיבושו.”
(פוקו,מ.(1969/2005). הארכאולוגיה של הידע, תרגום: אבנר להב, הוצאת רסלינג, תל אביב.)

הולילנד בודה היסטוריה דמיונית לסכסוך הישראלי-פלסטיני, באמצעות שילוב היברידי של שכתוב טקסטים ועיבוד דימויים הלקוחים מערכי מידע מויקיפדיה וטכנולוגיות שונות. היצירה מבקשת ליצור מטא-נרטיב היסטוריוגרפי חדש, טריטוריית היפר-מדיה אינטרנטית חדשה, המציעה לקהל את האפשרות להיות שותף פעיל – תורם או מחבל – ובכך פותחת פתח להתפתחות שאינה ליניארית או צפויה וחושפת קולות ודעות מן התהליך. טריטוריה זו מבקשת לבחון סוגיות הנוגעות לחופש המידע, לחשיבותם ולזמינותם של כלי שיתוף המידע ברשת, לדרכים שבהן משוכתבת היסטוריה של סכסוך פוליטי בסביבה בה פועלים כוחות מנוגדים, רב תרבותיים ולשוניים ולאופן התנהלות קהילתית במערכת דמוקרטית.

תוצאות המהלך כולו נחשפות לצופה במיצב אינטראקטיבי בו הופכים תכנים ודימויים מההיסטוריה לנופי מגילות, בתצוגת ASCII2imag שכבתיות. המגילות מקפלות בתוכן סימונים מרצדים – ארכיאולוגיות של נקודות מבט והשקפות הנערמות זו על זו, תיעוד לשינויי הטקסטים, עדות למעורבותו של הצופה, כמעקב אחר קו מחשבתה של היצירה כולה; מותירות לצופה לגלות את ההתפתחויות שהיו לפניו ומעודדות אותו לתרום ליצירת ההיסטוריה הפנימית על מנת לחוות את העבודה במלואה.

הולילנד בודה היסטוריה דמיונית לסכסוך הישראלי-פלסטיני, באמצעות שילוב היברידי של שכתוב טקסטים ועיבוד דימויים הלקוחים מערכי מידע מויקיפדיה וטכנולוגיות שונות. היצירה מבקשת ליצור מטא-נרטיב היסטוריוגרפי חדש, טריטוריית היפר-מדיה אינטרנטית חדשה, המציעה לקהל את האפשרות להיות שותף פעיל – תורם או מחבל – ובכך פותחת פתח להתפתחות שאינה ליניארית או צפויה וחושפת קולות ודעות מן התהליך. טריטוריה זו מבקשת לבחון סוגיות הנוגעות לחופש המידע, לחשיבותם ולזמינותם של כלי שיתוף המידע ברשת, לדרכים שבהן משוכתבת היסטוריה של סכסוך פוליטי בסביבה בה פועלים כוחות מנוגדים, רב תרבותיים ולשוניים ולאופן התנהלות קהילתית במערכת דמוקרטית.

תוצאות המהלך כולו נחשפות לצופה במיצב אינטראקטיבי בו הופכים תכנים ודימויים מההיסטוריה לנופי מגילות, בתצוגת ASCII2imag שכבתיות. המגילות מקפלות בתוכן סימונים מרצדים – ארכיאולוגיות של נקודות מבט והשקפות הנערמות זו על זו, תיעוד לשינויי הטקסטים, עדות למעורבותו של הצופה, כמעקב אחר קו מחשבתה של היצירה כולה; מותירות לצופה לגלות את ההתפתחויות שהיו לפניו ומעודדות אותו לתרום ליצירת ההיסטוריה הפנימית על מנת לחוות את העבודה במלואה.

“תולדותיו של מושג אינן, ככלות הכל, ההיסטוריה של עידונו ההדרגתי, של הרציונאליות שלו הצומחת בהתמדה, של דרגת המופשטות שלו- אלא תולדות השדות השונים של התהוותו ותקפותו, תולדות הכללים העוקבים של השימוש בו, תולדות הסביבות התיאורטיות הרבות שבהן נמשך גיבושו.”
(פוקו,מ.(1969/2005). הארכאולוגיה של הידע, תרגום: אבנר להב, הוצאת רסלינג, תל אביב.)

-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+–+*+-+*+-+*+-+*+–+*+-+*+-+*+-

תערוכות:
// לפרק את צורתו המרגיעה של הזהה, אוצר מוטי מזרחי, גלריה קלישר 5, תל אביב, 2010

סיוע בפיתוח קוד – עודד אראל