ניב ליליאן ראיין אותי למדור הטכנולוגיה של ‘ישראל היום’:
“איך הטכנולוגיה משנה את עולם האמנות? בת דזבלי, ראש המחלקה לאמנות מדיה חדשה במוסררה ואמנית רשת, מסבירה • איך מגדלים פנתרי מדיה והאם רובוטים יודעים לצייר?”
בת מסבירה: “ניתן להמחיש את שינוי הפרדיגמה דרך מדיום מסורתי כמו ציור, למשל. אם בעבר הצופה היה פאסיבי, היחסים האלו משתנים לחלוטין… האמן יכול לייצר תוכנה שתאפשר לצופה להיות הצייר או להשפיע על הציור, הוא יכול לבנות זרוע רובוטית ומכחול כך שהמחשב יצייר ציור ברמה גבוהה ומתוחכמת, הוא יכול לכתוב קוד אינטליגנציה מלאכותית שיתעלה על היכולת של האדם, ושיציע פרשנויות חדשות, הציור אולי מושפע מתנודות ברשת או בכלל להיות זרוע סייבורגית בגוף אנושי”, היא מתארת חזון שבו רובוטים הופכים גם לאמנים ולציירים.
“עבור הצופה, שבעבר רק התבונן, ה”קסם” של אמנות אינטראקטיבית הוא בשיאו כשהגוף (של הצופה – נ.ל.) מרגיש כמו שלוחה וחלק מהדימוי של היצירה, ולעיתים הופך לחלק מהיצירה אפילו בעצם נוכחותו במרחב. למשל, ככל שישהה ליד הציור, הציור יתגמל אותו בכך שיחזק את האור המוקרן עליו ויחשוף יותר פרטים, טקסטורות או צבעים. או למשל כשיד הצופה שעושה תנועה של מכחול, צובעת מצע וירטואלי בתחושה שמרגישה טבעית וממש מגיבה לגוף. זה “שיא הקסם’ של יצירה אינטראקטיבית. הציור הוא ישות עם חיים משלו וזה מרגש”
