התנשפת הינה מיצב וידאו אינטראקטיבי רב משתתפים,המשלב וידאו וסאונד המופעלים ע"י הצופה, מצלמה אשר קוראת הקרנה חיה של וידאו בתנועה, רצפת דריכה אינטראקטיבית ממנה בוקע סאונד פנימי ותוכנות אשר שולטת על ההתרחשות.                                        התנשפת היא מעין היבריד של תנשמת ובדומה לה, היא רואה בצורה סטריאוסקופית ומסוגלת למקד את שמיעתה על ידי כיוון שונה של כל אוזן, הדבר מסייע לה באיתור טרף. משמעות הראייה הסטריאוסקופית הנכפית על הצופה גורמת להפניית הפנים כלפי מעלה לשמירת שיווי משקל, אך העיניים כלפי מטה על מנת לצפות מידע. המשטח בנוי בצורה א-סימטרית - פינותיו בגבהים שונים היוצרים עליות וירידות) - שומטים את השליטה על האינפורמציה מידיי הצופה וחושפת מידע משתנה.                                 הרקונסטרוקציה של החלל מתבצעת באמצעות הסאונד. ערוצי סאונד בונים מחדש את החלל הפיזי. מבנה העבודה, דמוי אפרכסת, נגזר ממבנה פניה של התנשמת והוא המשפיע על שמיעתה (עוזר לרכז גלי הקול אל האוזן), לכן הסאונד בוקע מתוך רמקולים השתולים בתוך מרחב הדריכה של העבודה. התנשפת משתמשת בגופו של הצופה כמרחב תהודה לסאונד הבוקע ממנה.                      על ידי איתור טרפה מתוך תנועות של אנשים שונים, היא מגיבה לפלישה על גופה ולתנועה המתבצעת עליו בהצגת פיסות מידע של מבטה ובחידוד שמיעתה. הפלישה מתקיימת כאשר צופים עולים על משטח, בתוכו מוקרן וידאו ופוסעים עליו.                                     ההליכה משפיעה על שיוט הוידאו ועל הסאונד הבוקע מן המשטח. השיוט של הוידיאו משפיע על הסאונד העליון וכך נוצר מעגל של טורף שהוא גם נטרף אינסופי.                            הדימוי הנגלה לצופה על סף התהום מקיים דיון בין דו לתלת-מימד הוא צומת עלית ברמת-גן, ממבט על, אזור בורסת היהלומים. לצופה נפרש סמל כוח ישראלי, ובעצם מערך חברתי שהוא כמו מעבדת ניסויים המנתח תנועה או סטייה בתוך הרצף הזה. הצילום צולם מגג "משה אביב" ברמת גן הידוע גם בשם "מגדל העיר", המגדל השני הגבוה בגודלו במזרח התיכון.